ת.ד.90001 עפולה
טל: 04-9598444
פקס: 04-9598400
צרו קשר לדף הבית הוסף למעדפים
מגידו
המרחב הביוספרי במועצה האזורית מגידו

זיוה רענן - "מרכז העניינים", אוגוסט 2007

 

במועצה האזורית מגידו בנו מודל ייחודי לפיתוח של מרחב ביוספרי. מדובר בגישה רב-תחומית, המשלבת בין צרכי האדם לשימור הסביבה והשטחים הפתוחים. התכנית תקבל הכרה של ארגון "אונסק"ו" העולמי.


מהו מרחב ביוספרי?
כשהחלה להתפתח בעולם התודעה לשימור הסביבה ולהגנה על כדור הארץ, דיברו בעיקר על שמירה של "ריאות ירוקות" ועל הצורך בשימור הטבע. כיום נהוג לראות את צרכי ההתפתחות של האדם משולבים במרחבים הפתוחים ובאזורי הטבע המוגנים.


ביוספרה היא השכבה על פני כדור הארץ שבה מתקיימים החיים. מרחב ביוספרי הוא המרחב שבו נמצאים האדם, בעלי החיים, הסביבה והטבע. הגישה הביוספרית מחייבת בתכנון רב-תחומי, המשלב בין תכניות החקלאים, תכניות התיירות, התכניות לפיתוח ולבנייה של התעשייה, של המסחר ושל המגורים, לבין השטחים המוגנים.


במרחב הביוספרי יש אבחנה בין שלושה אזורים: ליבה,  חיץ ומעבר. אזור הליבה הוא מרחב הטבע המוגן. באזור החיץ ניתן לעסוק בחקלאות ובתיירות. אזור המעבר מיועד ליישובים, ובו ניתן להוסיף שטחי בנייה באופן מושכל, תוך התחשבות במרחב כולו.


תכנון ביוספרי הפך למקובל בתקופתנו, וגם במועצה אזורית יזרעאל השכנה ובמקומות רבים בארץ יש כיום צוות העוסק בתכנון רב-תחומי. אולם, מועצה אזורית מגידו היתה חלוצה בתהליך והרחיקה לכת עם הרעיון. כיום נמצאת המועצה בשלבים מתקדמים של קשר עם ארגון "אונסקו" לקראת אישור האזור כמרחב ביוספרי מוכר. "אונסקו" ידועה בציבור בעיקר בתחום שימור אתרי המורשת, אולם היא עוסקת גם בשימור הטבע ובעידוד של פיתוח מרחבים ביוספריים, המשלבים בין האדם לטבע. האישור של "אונסקו" הוא מעין תו-תקן עולמי, שמטיל אמנם מגבלות מסוימות על האזור, אולם מביא יתרונות רבים בצד האיסורים. במועצה אזורית מגידו מצפים לכך שהגושפנקא של "אונסקו" תעזור לשמור על אופיו הכפרי של האזור ואף תביא לעלייה בערך הקרקע.


המגבלות חלות על אזורי הבנייה ומחייבות להצטמצם בתעשייה ירוקה בלבד, שאינה מזהמת את האוויר ואת הסביבה באופן כלשהו. כמו-כן, אין להקים תחנות דלק, אלא במקומות מוגדרים שאושרו לצורך זה. יש מגבלות מחמירות על תכנון תשתיות. ל"אונסקו" יש גם דרישה להקים מכללה שתעסוק במחקר של הסביבה ותערוך בדיקות ניטור. האזור, הבוחר בתהליך הביוספרי, מגביל את עצמו בפרויקטים עתירי ארנונה. אולם, במועצה אזורית מגידו מאמינים שהרווח ארוך הטווח של השמירה על איכות החיים ועליית ערך הקרקע עולים על ההגבלות.

 

כיצד החל התהליך?
ההתחלה היתה עוד בימיו של ראש המועצה הקודם, חיים חכים, שפעל למען הכרזה של פארק "רמת מנשה" כאזור שיש להתנהל בו על פי כללים מיוחדים בכל הנוגע לתכנון ולבנייה. מדובר בשטח של 85 אלף דונם מתוך 174 אלף דונם של המועצה האזורית "מגידו". כשהחל לקדם את הרעיון ביחד עם צוות מקצועי, אמר חכים בראיון לעיתון הארץ מיום 16.6.06, לא היתה כל מודעות לנושא הביוספרי. למעשה, השותפים לרעיון דיברו באופן טבעי במושגים שכבר היו מנוסחים על-ידי ארגונים העוסקים בכך בעולם.


בכתבה לעיתון "הדף הירוק" של התנועה הקיבוצית מיום 1.6.06 סיפר חכים, שיישובי המועצה עברו דרך ארוכה מאז ועד ליום פרסום הכתבה לפני למעלה משנה. תחילה, התנגדו חלק מהיישובים, שראו במגבלות איום על עתידם ועל האפשרויות הקיימות בפניהם. התהליך החל בוועדת התכנון המקומית, ועבר לוועדה המחוזית עד שהגיע לוועדה הארצית, שבה הוגשו מאות התנגדויות מגורמים פרטיים או ציבוריים, אשר ראו את עצמם כנפגעים. כשהעביר חכים את התפקיד לראש המועצה הנוכחי, חנן ארז, היתה ביניהם הבנה, שאין להסתפק בהישג של פארק "רמת מנשה", ויש להרחיב את הרעיון. באותה תקופה היתה תחושה, שהאווירה בקרב תושבי האזור כבר בשלה לתהליך של הרחבת המרחב הביוספרי לשטח המועצה האזורית כולה.
ההחלטות הפנימיות במועצה קבעו, כי התושבים אינם מעוניינים בהגדלה משמעותית של האוכלוסייה ומעדיפים שהאזור יישאר אינטימי מבחינת היחס בין מספר התושבים לגודל השטח. בד בבד התברר, שחלק מהיישובים זקוקים לצמיחה דמוגרפית, והם צפויים להתנוונות אם לא יפעלו בעניין. כמו כן, עלה החשש מתכניות ממשלתיות להקים את העיר עירון. מכאן, צמחה התפיסה לפיתוח מבוקר של תכניות בנייה ביישובים הקיימים בלבד והתנגדות להקמת עיר באזור ולכל יישוב נוסף.


הרבה קשיים עמדו בדרך לתחילת התהליך: גיוס תקציב להשקעה בתכנית מרשויות מדינה, שחלקן לא האמינו בנושא. התנגדות בפורום של ראשי המועצות האזוריות הארצי. איתן ברושי, ראש מועצת עמק-יזרעאל הקודם, טען כנגד חנן ארז, שהוא איחד כוחות עם הארגונים הירוקים כנגד פיתוח האזור. ברושי העלה את טענתו בעקבות התנגדותו של חנן ארז, ראש המועצה של מגידו, להקמת היישוב מיכל על הגלבוע, בתחומה של המועצה האזורית בית-שאן. כיום, כאמור, גם במועצה אזורית עמק-יזרעאל עוסקים בתכנון ביוספרי.

 

מועצה תחת איום:
"אנחנו נמצאים בקרב מאסף, שבו נעשים מאמצים להפוך איום למנוף", כך אומר ראש המועצה, חנן ארז.


לפני כשנה החל ראש המועצה לפעול לראשיתו של תהליך לתכנון מרחב ביוספרי המתייחס לשטח המועצה כולה, בשיתוף עם התושבים. הרעיון הוצג בפני המליאה, ועברה חצי שנה עד שהורכבו צוותי עבודה אשר תפקידם לעסוק בתכנון עד לרמה של הצגת פרוגרמה. הצוותים עבדו בשיתוף פעולה ותחת הנחייתה של פרופסור תמר דיין, יושב-ראש הוועדה לאדם ולסביבה של "אונסקו" בישראל. עבודת הצוותים נמשכה כחצי שנה. ביום ה' 07.08.07 התקיימה ישיבת מליאת המועצה ובה הוצגה מצגת המפרטת את התכניות בתחומים השונים: חקלאות, תיירות ומרחבים פתוחים, תשתיות,  שירותים קהילתיים, פיתוח קהילתי ודמוגרפי, כלכלה ותעסוקה. לאחר הצגת התכניות התקיים דיון.


ראש המועצה, חנן ארז, דיבר על תחושת איום בה נמצא לדבריו האזור. זהו אזור מעבר בין מרכז הארץ לצפונה. קיימים הרבה משקיעים שהם בעלי עניין באזור. בנוסף לכך, עדיין עומד ברקע האיום של הקמת העיר עירון וגם תכניות להתפתחות של יקנעם. מאז שהחלו תכניות הפיתוח לקטע של כביש 6 העובר בתחום המועצה, עלה הביקוש למגורים באזור. במקומות מסוימים בתחום המועצה יש מיליון ביקורים של תיירים בשנה. זוהי תיירות שלא מביאה עִמַּהּ תועלת כלכלית, שכן, אין גובים כסף מהתיירים הבאים לבקר בתחום פארק "רמת מנשה". מדובר בשטחי מדינה, אבל המועצה מטפלת בכל הנזקים הנגרמים מהתיירות המסיבית. יש צורך בהסדרת דרכי גישה, בהחלטות בנושא הטרקטורונים שמרעישים ומזהמים את הסביבה ועוד.


מועצה אזורית מגידו מעוניינת בשליטה על עתידה, והתכנון הביוספרי הוא למעשה התשובה של המועצה כנגד תכניות פיתוח גדולות, שאין בהן התחשבות בתכנון כולל וברצון התושבים. ראש המועצה טוען שאין זכות קיום למועצה, אם כל מה שהיא עושה מסתכם בסל השירותים שהיא מעניקה לתושבים, כמענה בסיסי לצרכיהם. גם דוברים אחרים דיברו על הרצון לעצב את האזור ולא להיות מנוהלים על-ידי המדינה ועל-ידי גורמים חיצוניים. דוברים, שהיו מעורבים בעבודת הצוותים, סיפרו על שותפות לחוויה חד-פעמית, ועל הצורך להוציאה לפועל ולא להשאירה כתכנית מגרה. מצד אחר עלה חשש מהאפשרות שגורל התכנית יהיה כגורלן של תכניות פיתוח רבות, שנשארו במגירה ולא הגיעו לידי יישום. לאחר שהושקע מאמץ גדול כל-כך בתכנית, חייב לבוא שלב היישום, אחרת תגבר הציניות של התושבים כלפי אפשרות עתידית דומה וייגרם נזק רב.

 

המרחב הביוספרי מתקיים אך ורק על סמך הסכמות של התושבים ואין לו מעמד במסגרת החוק.
דגש נוסף שבלט בדיון: היותן של התכניות מותנה בהסכמות ובשיתוף פעולה בין התושבים. להכרה של ארגון "אונסקו" במרחב הביוספרי אין תוקף חוקי (מעמד סטטוסטורי).  אבל ההכרה של "אונסקו" כמוה כהענקת תו-תקן לאזור וגושפנקא.


כמו כן, אין פיקוח בינלאומי על קיום התנאים בפועל. ההקפדה על ההחלטות נשמרת ברצון התושבים בלבד. התנהלות המרחב הביוספרי נעשית באופן פתוח לציבור. קיימות דרכים שונות להתנהלות, וכשמדובר במועצה אזורית, התכניות עוברות ממליאת המועצה להצגה באסיפות היישובים ובהנהלותיהם. למעשה, התנהלות המרחב הביוספרי הוא תהליך הנבנה כל הזמן על סמך הניסיון המצטבר והשאיפה לשיפור.